פוסטים אחרונים
-

הזמנה לאספת חג – ראש השנה תשפ״ז
חברים יקרים, שלום מירושלים! 📯 אנו עומדים בפתחו של מועד מיוחד – חג התרועה, ראש השנה. במקרא, קול השופר מקבץ את עם אלוהים, מעורר את הלב ומפנה את מבטנו אל המלך. עבור המאמינים בישוע, למועד…
-

מדוע אלוהים שואל את האדם שאלות אם הוא כבר יודע את התשובה?
השאלה הראשונה שאלוהים מפנה אל האדם במקרא נשמעת לאחר החטא: "אַיֶּכָּה?" (בראשית ג׳, ט׳). מובן שאלוהים לא איבד את אדם בין עצי גן עדן. הוא ידע היכן הוא נמצא, מה התרחש ומדוע הוא מסתתר. אך…
-

ההחלטות שלך מעצבות את עתידך
חייו של אדם אינם מעוצבים רק בידי נסיבות שלא בחר בהן, אלא גם בידי ההחלטות שהוא מקבל. לעיתים נדמה לנו שבחירה אחת אינה יכולה לשנות דבר באופן מהותי. אפשר לדחות, לסגת, להיפגע, לעזוב, לוותר, ואחר…
-

אינטימיות בנישואין: תכליתו האלוהית לבעל ולאישה
הנישואין בתכליתו של אלוהים מוצגים כברית הקדושה בין הבעל והאישה, שבה לקרבה הפיזית יש תפקיד חשוב ומקודש. מראשית הבריאה אלוהים יצר את האיש והאישה כדי שיתאחדו, וכך נאמר בספר בראשית: "עַל־כֵּן יַעֲזָב־אִישׁ אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ וְדָבַק…
-

הרועה הטוב: הדרך לחיים בשפע
"הרועה הטוב" הוא הכינוי שבו משתמש ישוע עבור עצמו בפרק העשירי של בשורת יוחנן. מטאפורה עוצמתית זו חושפת את מהותו האמיתית, את יחסו כלפי האנושות ואת מטרתו האלוהית. כאשר ישוע מכריז: "אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר…
-

כשהשירות לאלוהים הופך להרגל
יש קשרים הדועכים בשקט, בלי מריבה אחת. אנשים ממשיכים לחיות זה לצד זה, למלא את חובותיהם ולומר את המילים הנכונות, אך הקרבה שהיתה ביניהם כבר איננה. זו בדיוק הטענה שישוע מפנה אל הקהילה בעיר אפסוס.…
-

הדרך הביתה: המשמעות העמוקה של משל הבן האובד
אחים ואחיות יקרים, היום נדבר על אחד המשלות המרגשות והעמוקות ביותר שישוע סיפר. זהו המשל על הבן האובד, שנמצא בבשורה ע"פ לוקס, בפרק ט"ו. תארו לעצמכם משפחה עם שני בנים. הבן הצעיר, מלא בתעוזת נעורים…
-

כיצד לא להתקשות כאשר יש סביבנו כאב רב
כאשר יש סביבנו כאב רב – כאשר קרוב אלינו עוול, בגידה, מלחמה ואכזריות אנושית – הלב מתקשה בנקל. האדם מתעייף, וללא משים העייפות הופכת להסתגרות. הוא מתחיל להביט בבני האדם בחשד ובעצבנות, וזה שהיה פשוט…
-

כוח פנימי מתחיל בתלות באלוהים
הכוח הפנימי אינו היכולת להחזיק מעמד בשארית הכוחות, ואינו ההרגל להעמיד פנים שהכול כשורה. אדם יכול להיראות מיושב כלפי חוץ, ובתוכו לחיות בפחד, בעייפות, ברוגז ובתלונה. ואדם אחר יכול לעבור תקופה קשה ולא לאבד את…
-

התקווה מתחילה במקום שבו האופטימיות מסתיימת
האופטימיות אומרת: "הכול יסתדר". זה נשמע נעים, אבל קצת קל מדי. בייחוד כשהאדם סובל, כשאין תשובה, כשהתפילה עדיין לא משנה דבר, וכשאי-אפשר לראות את הדרך שלפנים. ברגעים כאלה, "הכול יסתדר" עלול להישמע כאכזרי כמעט. התקווה…








