שאול השליח: מרודף למבשר הבשורה
השליח פאולוס הוא אחת הדמויות הבולטות והמשפיעות ביותר בברית החדשה, שחייו ופועלו השפיעו באופן ניכר על התפשטות הנצרות ברחבי העולם. פאולוס, שנולד בשם שאול בעיר טרסוס (בטורקיה של ימינו), גדל בסביבה יהודית אדוקה והתחנך בירושלים אצל הרב הנודע גמליאל (מעשי השליחים כ"ב, ג'). ראוי לציון שפאולוס החזיק באזרחות רומית, שהעניקה לו זכויות מיוחדות והגנה ברחבי האימפריה (מעשי השליחים כ"ב, כ"ה-כ"ט).
לפני שחווה את המפנה בחייו, שאול היה פרושי קנאי שרדף באכזריות את המאמינים בישוע. המהפך שעבר בדרך לדמשק נחשב לאחד האירועים המכוננים ביותר בתולדות הכנסייה המוקדמת. לפי ספר מעשי השליחים, פאולוס התעוור מאור מן השמים ושמע את קולו של המשיח: "שָׁאוּל, שָׁאוּל, לָמָּה תִּרְדְּפֵנִי?" (מעשי השליחים ט', ד'). המפגש המופלא הזה שינה את חייו לחלוטין והפך לנקודת המוצא למסעותיו המיסיונריים הנרחבים.
מרגע זה ואילך, פאולוס נעשה למבשר בלתי נלאה של הבשורה, והכריז את בשורת הישועה באמונה בישוע המשיח. הוא נדד ברחבי האימפריה הרומית והכריז את הבשורה הן ליהודים והן לגויים. בין הקהילות הרבות שייסד, בולטות במיוחד אלו שבקורינתוס, בגלטיה, באפסוס ובפיליפי.
תרומותיו התיאולוגיות של פאולוס השפיעו עמוקות על הנצרות. הוראתו על הישועה באמצעות אמונה ולא באמצעות מעשי התורה עומדת במרכז איגרותיו. לדוגמה, באיגרת אל האפסים הוא מצהיר במפורש: "כִּי בְּחֶסֶד נוֹשַׁעְתֶּם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה וְזֹאת לֹא מִכֶּם כִּי אִם־מַתְּנַת אֱלֹהִים הִיא׃ לֹא מִמַּעֲשִׂים פֶּן־יִתְפָּאֵר אִישׁ" (אפסים ב', ח'-ט').
אחת האיגרות החשובות ביותר שכתב פאולוס היא האיגרת אל הרומים, שבה הציג באופן יסודי את תורת ההצדקה באמונה. שם הוא מצטט: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (רומים א', י"ז). תורת ההצדקה הזו הפכה מאוחר יותר ליסוד הרפורמציה, ושינתה את האופן שבו האנושות תפסה את מערכת היחסים שלה עם האל.
למרות פעילותו הנרחבת בקרב הגויים, פאולוס מעולם לא שכח את שורשיו היהודיים והשתוקק מאוד לישועת בני עמו. באיגרת אל הרומים הוא מביע בכאב עמוק את רגשותיו: "אֹמֵר אֲנִי אֶת־הָאֱמֶת בַּמָּשִׁיחַ וְאֵינֶנִּי מְשַׁקֵּר וּמֵעִידָה עִמָּדִי מַצְפּוּנִי בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כִּי עָצְבוֹן־לִי גָּדוֹל וּמַכְאוֹב בִּלְתִּי פוֹסֵק בִּלְבָבִי׃ כִּי־הָיִיתִי מִתְאַוֶּה לִהְיוֹת חֵרֶם מִן־הַמָּשִׁיחַ לְמַעַן אַחַי שֶׁהֵם בְּנֵי־עַמִּי בַּבָּשָׂר" (רומים ט', א'-ג').
חייו של פאולוס היו רצופים קשיים וסבל. למרות מכות חוזרות ונשנות, רדיפות ומאסרים, הוא מעולם לא איבד את אמונתו והמשיך לבשר. הוא כתב באופן בלתי נשכח: "אֶת־כֹּל אוּכַל בַּמָּשִׁיחַ הַמְחַזְּקֵנִי" (פיליפים ד', י"ג).
על פי המסורת, פאולוס הוצא להורג ברומא בתקופת הקיסר נירון, בסביבות שנת 64-67 לספירה. אך מורשתו שרדה אלפי שנים וממשיכה להעניק השראה לדורות רבים של מאמינים באמונתם, בשירותם ובמסירותם לאלוהים.
אחד ההיבטים החשובים ביותר של שליחותו של פאולוס היה יכולתו יוצאת הדופן ליצור קשר עם מגוון רחב של אנשים. הוא כתב במפורש: "הָיִיתִי לַכֹּל כַּכֹּל כְּדֵי שֶׁאוֹשִׁיעַ בְּדֶרֶךְ כָּלְשֶׁהִי אֶת־קְצָתָם" (הראשונה לקורינתים ט', כ"ב). דברים אלה מדגישים את שאיפתו הכנה להנגיש את הבשורה לכל אדם.
פאולוס גם הדגיש את חשיבותה של האהבה, שאותה ראה כביטוי העליון של האמונה: "וְעַתָּה שָׁלֹשׁ־אֵלֶּה תַּעֲמֹדְנָה הָאֱמוּנָה הַתִּקְוָה וְהָאַהֲבָה וְהַגְּדוֹלָה שֶׁבָּהֶן הִיא הָאַהֲבָה" (הראשונה לקורינתים י"ג, י"ג).
חייו ומשנתו של פאולוס ממחישים באופן מובהק כיצד יכול אלוהים להשתמש באנשים הכי בלתי צפויים למימוש תוכניותיו. הפיכתו מרודף למבשר ותיאולוג משפיע היא מהעדויות הגדולות ביותר לכוחה של חסד ורחמי אלוהים.