צמיחה רוחנית דרך לחצים

איש אינו נהנה מלחץ—גם אני לא. לחץ יכול לגרום לעלייה בלחץ הדם, לכאבי ראש ולמתח נפשי רב. ובכל זאת, ככל שאני מתבגר, אני מבין יותר ויותר שצמיחה רוחנית אמיתית אינה מתאפשרת ללא התמודדות עם לחץ. הלחצים בחיינו יכולים לשבור אותנו, אך הם גם יכולים להוביל אותנו לניצחון דרך המשיח (ראה: "וְלֵאלֹהִים הַתּוֹדָה הַמּוֹלִיכֵנוּ תָּמִיד בִּמְסִבַּת נִצְחוֹנוֹ בַּמָּשִׁיחַ" – השנייה לקורינתיים ב׳, י״ד). לחץ מאלץ אותנו לקחת אחריות על חיינו לפני אלוהים.
כל חוויה של לחץ היא הזדמנות לחדש את מחשבותינו ולהשתנות באמצעות דבר אלוהים. ישוע המשיח הוא הדבר החי שנהיה לבשר. כאשר אנו לומדים ומיישמים את דברו, הוא הופך למציאות חיה בתוכנו, מניב פירות ומביא כבוד לאלוהים. אף אדם אינו נשאר כפי שהיה לאחר פגישה אמיתית עם האדון, שכן הוא בא לרפא את החולים ולהפוך חוטאים לאנשים צדיקים.
חשוב להכיר בכך שלמרות שהמתנות הרוחניות נפלאות, המטרה האמיתית של הבגרות הרוחנית היא טיפוח פרי הרוח. בניגוד למתנות הרוח, גידול פרי דורש מאמץ מודע ושיתוף פעולה רציני עם אלוהים. אהבה, נאמנות, אמונה וענווה הם פירות שעלינו להגיש לאלוהים. אנשים גאים דוחים את עזרתו של אלוהים, ואילו הענווים מקבלים את עזרתו, וככל שהם מתבגרים רוחנית, הם נהיים לברכה לאחרים.
הכתובים מזכירים לנו שאפילו ישוע, שהיה מושלם, למד ציות מתוך הסבל שחווה (ראה: "אַף כִּי־הַבֵּן הוּא לָמַד מִמַּה־שֶּׁסָּבַל אֶת־הַצִּיּוּת" – אל העברים ה׳, ח׳). אדוננו חווה לחצים כבדים ביותר, ובאמצעותם הפך לכוהן הגדול המושלם, המסוגל להזדהות עם חולשותינו. הלחצים בחיינו אינם עונשים; הם כלים בידיו של אלוהים המעצבים אותנו למאמינים חזקים ובוגרים.
כיצד עלינו להגיב ללחצים? דוד המלך אמר בחכמה: "נִפְּלָה נָא בְיַד־יְהוָה כִּי־רַבִּים רַחֲמָיו" (שמואל ב' כ"ד, י"ד). חשוב להבין שעלינו להיכנע רק לפני אלוהים ולא לפני נסיבות חיינו. הלחץ מלמד אותנו להגיב נכון, בין אם מדובר באבחון רפואי קשה, בבעיות במשפחה או באתגרים בעבודה. תגובתנו תחת לחץ משקפת את רמת הבגרות הרוחנית שלנו.
בזמנים קשים חיוני לא לאפשר לאויב לשבור את רוחנו. הכתובים מייעצים: "מִכָּל־מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ כִּי־מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים" (משלי ד', כ"ג). הלחץ מטהר את ליבנו ואת דיבורנו, ומלמד אותנו לבטא מילות אמונה וביטחון. תחת לחץ מתגלה בבירור מה באמת טמון בליבנו.
לעולם אין לחשוב שאלוהים נטש אותנו בעתות מצוקה. הוא תמיד קרוב, וחסדו מספיק כדי לעבור כל ניסיון. בזמני לחץ חיוני לבנות מחדש את מזבח התפילה, לפנות אל האדון ולהאזין בתשומת לב לקולו. כמו הנביא אליהו, שפנה אל אלוהים ברגעים הקשים ביותר בחייו, גם אנו צריכים לחפש את אלוהים בשקט ובשלווה.
אלוהים מאפשר את הלחץ לא כדי לשבור אותנו, אלא כדי להוביל אותנו לכניעה עמוקה יותר ולקרבה גדולה אליו. כשאנו מקבלים את הניסיונות באמונה ובתקווה, אנו הופכים לשותפים בקדושתו ובכבודו. זכרו זאת: הניצחון שייך לאלו שאינם נכנעים. אלוהים בנאמנותו הופך כל מצב של רעה לטובה לאוהביו, לאלו ההולכים לפי תכליתו.
רועה אורן לב ארי