סוכות: סמל הזמניות של החיים הארציים והממלכה העתידית
אחים ואחיות יקרים, היום נדבר על אחד החגים המרכזיים בתנ"ך – חג הסוכות. חג זה נושא עמו היסטוריה עשירה, משמעות רוחנית עמוקה ומסר נבואי לכל אחד מאיתנו, המאמינים בישוע המשיח.
שורשיו המקראיים של חג הסוכות
חג הסוכות שואב את מקורו מימי קדם, כאשר ה' הוציא את עם ישראל ממצרים והוליך אותם במדבר. במשך ארבעים שנה ישבו בני ישראל בסוכות – מבנים זמניים העשויים מענפי אילנות, כסמל לתלותם בהגנת ה' וברחמיו. בתורה, בספר ויקרא, נצטווה עם ישראל:
"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל-הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹרוֹתֵיכֶם, כִּי בַּסֻּכֹּת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם." (ויקרא כ"ג:מ"ב-מ"ג)
חג הסוכות איננו רק זכר להגנת ה' הפיזית, אלא גם לדאגתו של אלוהים לכל צורכי עמו. הוא מזכיר לנו כיצד ה' האכיל את ישראל במן מן השמיים והשקה אותם במים מהסלע במדבר.
סוכות כצל נבואי לעתיד לבוא
לחג הסוכות יש גם משמעות נבואית עוצמתית. החיים הארציים שלנו, בדומה לישיבה בסוכה, הם זמניים וחולפים. כמו בני ישראל במדבר, גם אנו זרים וגולים בארץ, ושייכותנו האמיתית היא בשמיים. אולם המסר המרכזי ביותר של חג הסוכות הוא ההבטחה להתגלות האלוקית העתידית – שהוא ישכון בקרב עמו.
בספר זכריה נאמר כי בימות המשיח יבואו כל הגויים לירושלים להשתחוות לה' בחג הסוכות:
"וְהָיָה, כָּל-הַנּוֹתָר מִכָּל-הַגּוֹיִם, הַבָּאִים עַל-יְרוּשָׁלִַם, וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת, וְלָחֹג אֶת-חַג הַסֻּכּוֹת." (זכריה י"ד:ט"ז)
פסוק זה מנבא את ימות המשיח וממלכתו, כאשר אדוני ישוב וימלוך על הארץ וכל הגויים יבואו להשתחוות לפניו. חג הסוכות מסמל את העתיד שבו ה' ישכון שוב בתוך עמו לתמיד, ותפארתו תמלא את העולם.
משמעותו של חג הסוכות בברית החדשה
הברית החדשה מעניקה לנו הבנה עמוקה עוד יותר על חג הסוכות דרך חייו ושירותו של ישוע. בבשורת יוחנן מתואר כיצד ישוע הכריז במהלך חג הסוכות:
"בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן הַגָּדוֹל שֶׁל הֶחָג, עָמַד יֵשׁוּעַ וְקָרָא לֵאמֹר: אִם־צָמֵא אִישׁ – יָבוֹא אֵלַי וְיִשְׁתֶּה. הַמַּאֲמִין בִּי, כַּאֲשֶׁר אָמַר הַכָּתוּב, נְהָרוֹת שֶׁל מַיִם חַיִּים יִזְרְמוּ מִקִּרְבּוֹ." (יוחנן ז':ל"ז-ל"ח)
במילים האלה ישוע מראה לנו מי הוא מקור חיים האמיתי. הוא מציג עצמו כמקור "המים החיים" – רוח הקודש, אשר מספק את הצימאון הרוחני שלנו ומעניק לנו חיים חדשים.
תלותנו בה' והלקח מחג הסוכות
חג הסוכות מלמד אותנו שאנו תלויים לחלוטין באלוהים. בני ישראל היו תלויים בו במדבר, כשלא היה להם מים או לחם, אך הוא סיפק להם את כל מה שהם היו זקוקים בו. כך גם אנו היום חייבים לזכור שכל ברכה שאנו מקבלים – מקורה באדוני.
בעולם המודרני, אנו נוטים להסתמך על כוחותינו ועל הישגינו האישיים, אך חג הסוכות מזכיר לנו להיות ענווים ולבטוח באלוהים. אדוני הוא הרועה שלנו, המוליך אותנו בכל קושי, וכפי שדאג לעמו במדבר, כך הוא דואג לנו גם היום.
הזמניות של חיינו הארציים והתקווה לעתיד
חג הסוכות גם מדגיש את העובדה שחיינו בעולם הזה הם בני חלוף. הסוכות שבהן ישבו בני ישראל היו ארעיות, וכך גם בתינו וחיינו עלי אדמות – הם רק רגע קצר ביחס לנצח. עלינו לזכור שאנו נקראים לחיות לא עבור העולם הזה, אלא מתוך ציפייה למלכות הלוהים. חג הסוכות מזכיר לנו כי ביתנו האמיתי נמצא בשמיים, ועלינו להקדיש את חיינו לעבודת אלוהים ולהמתנה לשובו.
הייעוד הסופי של חג הסוכות – שכינת ה' בקרב עמו
אולם המסר החשוב ביותר של חג הסוכות הוא הבשורה על היום שבו אלוהים ישכון בתוכנו לנצח. כשם שבני ישראל ישבו בסוכות וה' שכן בקרבם במשכן, כך בעתיד נשכון בנוכחותו לעד. בספר ההתגלות נאמר:
"וָאֶשְׁמַע קוֹל גָּדוֹל מִן-הַשָּׁמַיִם, הָאוֹמֵר: הִנֵּה מִשְׁכַּן אֱלֹהִים עִם הָאֲנָשִׁים, וְהוּא יִשְׁכֹּן אִתָּם, וְהֵם יִהְיוּ לְעַם לוֹ, וֵאלֹהִים עַצְמוֹ יִהְיֶה עִמָּהֶם – אֱלֹהֵיהֶם." (הִתְגַּלוּת כ"א:ג')
חג הסוכות הוא אפוא טעימה מוקדמת של אותו יום נשגב, שבו נהיה עם ה' לנצח ונשכון באורו.
סיכום: קריאה להודיה ולשמחה
מתפללים, שהחג הזה יזכיר לנו את תלותנו המוחלטת באדוני, את זמניות העולם הזה ואת התקווה הנשגבת המחכה לנו במלכותו. יש לנו כבר עתה ביטחון זה דרך המשיח ישוע, אשר העניק לנו את רוח הקודש – מקור החיים המחזק אותנו בדרכנו.
שיתמלא לבבכם בהודיה ובשמחה, כי אלוהינו נאמן, והוא יהיה עמנו לעד!