שופרות בציון: חג ראש השנה תשפ"ו ועשרים שנה לקהילת מלך כבוד רב
בכ"ג בספטמבר התקיים בירושלים כנס חגיגי "שופרות בציון", שהוקדש לחג ראש השנה תשפ"ו ולציון עשרים שנה לקהילת "מלך כבוד רב". באו אלינו אורחים מערים שונות בישראל ומחוצה לה, כדי להודות יחד לה', לשמוח באמונתו ולהשתתף בחגיגה באווירה של תפילה ותהילה.
כבר מרגעיו הראשונים של המפגש הורגשה שמחה מיוחדת וקרבת נוכחותו של האלוהים. המנחים הודו לה' ולכל מי שהשקיעו כוחותיהם בהכנת היום הזה. נשמעו דברי הכרת הטוב לאלה שבמשך שנים רבות תמכו בקהילה ושירתו יחד, כדי שמלכות ה' תתבסס בירושלים.
רגע בלתי נשכח היה צליל השופרות. קולן עלה כאות רוחני לחידוש ולתקווה, כתזכורת לקריאה לתשובה ולאמונה. העם יחד הרים קולו בהשתחוויה, והאולם התמלא תחושת עוז ואחדות.
הרועה אורן לב ארי פנה לקהל בהכרת טובה לה' על עשרים שנות דרכה של הקהילה. הוא הזכיר כי הכל החל בקבוצה קטנה של מאמינים שהתפללה למען כבוד ה', וכיום תפילה זו ממשיכה להתגשם. היובל הפך לעדות לכך שה' נאמן ומוביל את קהילתו דרך שמחות ונסיונות.
שירי הלל ליוו את כל היום. נשמעה גם יצירה מיוחדת שנכתבה לפני עשרים שנה, דבר שהפך לסמל של המשכיות ותזכורת לאופן שבו הוביל ה' את הקהילה במשך כל השנים הללו. ההשתחוויה המוזיקלית הפכה לאחד הביטויים הבולטים ביותר של הכרת הטוב ושמחה.
הרב קירט שניידר שיתף את מסרו. הוא דיבר על כך שאלוהים איננו רק גדול ונשגב, אלא גם קרוב, השוכן בקרב עמו. דבריו נגעו בחשיבות של יחסים אישיים איתו, של התגלות ושל ציות. הוא הדגיש כי אהבת ה' מתבטאת בשמירת מצוותיו, והזכיר את דברי ישוע שהאב והבן שוכנים בלב המאמין.
הרב שניידר גם הדגיש כי האמונה אינה אמורה להסתפק בזכרונות ממעשי ה' בעבר. ה' חי ופועל היום, ולכן חשוב לנו לבטוח בו, לצאת מגבולות החשיבה הרגילה ולפתוח את הלב לרוח הקודש. דבריו הפכו לקריאה לחפש לא רק ידע, אלא פגישה אמיתית עם אלוהים, הממירה את החיים.
גם הרועה ארי סורקו-רם שירת בדברו. הוא דיבר על כך שנוכחות ה' ניתנה לנו לא רק לרגעים מיוחדים בפולחן, אלא לכל יום ויום. האויב שואף להסיח את דעתנו בדאגה ובטרדות, אך המאמין נקרא לחיות בשלום ובעוז ה'. המפתח, לדבריו, פשוט: לבטוח בדבר, לציית לרוח הקודש ולבחור בכל יום בדרך שבה הרצון האישי פונה מקום לרצון ה'.
בהמשך דבריו דיבר הרועה ארי סורקו-רם על חשיבות חידוש הדעת ומשמעת הלב. אלוהים העניק לנו לב חדש, אך למלאותו בדבר ולחזק את האמונה – זוהי אחריותנו. הוא הזכיר כי ה' נאמן להבטחותיו, וקרא להיאחז בהבטחות גם כאשר עדיין לא נראית התשובה.
בסיום נשמעו תפילות והשתחוויה. דברי הכרת הטוב והקדשה השתלבו עם תקווה לעתיד. אנשים חלקו שמחה, שוחחו זה עם זה בהפסקה, הודו על הדרך שעברה ודיברו על השלב החדש שה' מכין.
עשרים שנה לקהילה הפכו לא רק לעילה לזכרונות, אלא לתחילת תקופה חדשה. נשמעה קריאה להתפלל למען העתיד, לתמוך בפיתוח השירות ולהפוך לשותפים בעבודת הפצת מלכות ה'. בלבבות התחזקה האמונה כי השנה הבאה תביא פירות חדשים, וה' יפתח דלתות חדשות לקהילתו.
חג ראש השנה הסתיים, אך קול השופרות ממשיך להדהד בלבבות. הוא מזכיר בקריאתו של ה' לחידוש, לנאמנות ולאהבה. הכנס "שופרות בציון" הפך להודיה על עשרים שנות חסדי ה' ולתפילה למען עתיד שבו ה' יתהלל בירושלים ועד קצוי הארץ.
