עוברים את הסערה: איתנות הברית עם ה'
שלום מירושלים, אחי ואחיותיי! נפנה לבשורת מרקוס, פרק ד', מפסוק ל"ה, שם אנו קוראים:
"וַיֹּאמֶר לָהֶם בַּעֶרֶב הַיּוֹם הַהוּא, נַעֲבֹרָה לָעֵבֶר הַהוּא. וַיַּעַזְבוּ אֶת הֶהָמוֹן וַיִּקְחֻהוּ אִתָּם בָּאֳנִיָּה כַּאֲשֶׁר הָיָה, וְאִמּוֹ אֳנִיּוֹת אֲחֵרוֹת. וַתָּקָם סוּפָה גְדוֹלָה, וְהַגַּלִּים מַכִּים אֶל הָאֳנִיָּה עַד אֲשֶׁר הִיא מִתְמַלֵּאת. וְהוּא יָשֵׁן עַל הַכֶּרֶשׁ בַּחֵלֶק הָאַחֲרוֹן שֶׁל הָאֳנִיָּה, וַיָּעִירוּ אֹתוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: רַבִּי, הֲלֹא אִכְפַּת לְךָ כִּי אָבְדִים אָנוּ? וַיָּקוּם וַיִּגְעַר בָּרוּחַ וַיֹּאמֶר לַיָּם: שְׁתֹּק! הַשְׁקֵט! וַתִּשְׁכַּע הָרוּחַ, וַתְּהִי דְּמָמָה גְּדוֹלָה. וַיֹּאמֶר לָהֶם: מַדּוּעַ אַתֶּם יְרֵאִים כָּךְ? אֵיכָה אֵין לָכֶם אֱמוּנָה? וַיִּירְאוּ יִרְאָה גְדוֹלָה, וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: מִי אֵפוֹא זֶה, כִּי גַּם הָרוּחַ וְהַיָּם מִשְׁמָעִים לוֹ?"
כאן אנו רואים שישוע פנה אל תלמידיו ואמר: "נעבורה לעבר ההוא". וכאשר יצאו לדרך על פי דברו, הם נתקלו לפתע בסערה עזה, פתאומית. תוך רגעים ספורים הם מצאו את עצמם במצב שבו אמונתם עמדה במבחן אמיתי.
באותו אופן, גם בחיינו האישיים אנו חווים תקופות של טלטלה. יש כאלה שחווים זאת לעיתים קרובות יותר, ואחרים פחות, אך כולנו, במוקדם או במאוחר, עומדים במבחני אמונה. שימו לב כי זה קרה "בערב היום" – זמן שמסמל גם ברובד הרוחני את הרגע שבו החושך גובר.
ברצוני להדגיש שלושה עקרונות חשובים שאנו יכולים ללמוד מהסיפור הזה:
- כמה שלא יתחזק החושך סביבנו, השטן לא יכול לפגוע בנו מעבר למה שאבינו שבשמיים מרשה לו. הבנת האמת הזאת חיונית, וכאשר אנחנו עומדים מול סערה רוחנית – כאשר אנו חווים זעזועים שמשנים את חיינו מן היסוד – עלינו לזכור דבר נוסף:
- ישוע איתנו באונייה שלנו. האונייה מסמלת את הברית בין האדם לאלוהים, והברית הזאת אינה ניתנת לערעור, משום שהיא נכרתה על ידי האדון ישוע המשיח ונסגרה בדם קודשו.
- בתוך הסערה והטלטלה, כאשר הגלים מכים והאונייה מתחילה להתמלא במים, אנו חייבים להיאחז בדברו של ישוע – "נעבורה לעבר ההוא". אם הסערה מצאה אותנו במקום שבו אנו נמצאים על פי דבר ה', אז דברו יהיה הקובע.
הסערה הגדולה לא באה על חיינו משום שאנו חשובים או גדולים. בדרך כלל, הסערות והניסיונות שמגיעים מטרתם להסיט את מבטנו מן האמת, להוביל אותנו להתרכז בנסיבות, בפחדים שלנו, בעצמנו – ולגרום לנו לשכוח את דבר ה' שניתן לנו. החושך בא כדי לגזול מאיתנו את דבר ה', "הַגַּנָּב לֹא יָבוֹא אֶלָּא לִגְנֹב וּלְהָרֹג וּלְאַבֵּד" (יוחנן י':10). אך ישוע עצמו אמר: "נעבורה לעבר ההוא!" אם נסיט את מבטנו מן הרוחות והגלים ונתבונן על המצב בעיניים רוחניות, ניזכר ונראה כי ישוע איתנו באונייה! וכך נוכל לעבור את המבחן בכבוד, אם רק נתמקד בישוע ונזכור את דברו: "נעבורה!" ובוודאות, כאשר נעבור את הניסיון הזה, ניכנס לרמה חדשה של אמונה באדון, לרמה עמוקה יותר של קשר איתו, ולרמה חדשה של הליכה בדרכיו.
אחיי ואחיותיי, אני רוצה להזכיר לכם כי אתם נושאי דבר ה', שנותן לכם הכוונה, חזון, מטרות ודרכים להשגתן. אל תנסו לעבור את הסערה בכוח עצמכם. התפללו, חזרו על דבר ה', הכריזו את דבריו על חייכם. אל תאשימו את ה' ואל תשאלו "למה זה קורה לי?". יש לו תוכנית עבור חייכם! וכאשר תגיעו לעבר השני, תהיו חזקים יותר, מנוסים יותר, חכמים יותר באדון. ביטחונכם בה' יגדל, ובאמצעות העדות האישית שלכם תוכלו להיות לעזר לאחרים הנמצאים באותו מצב "בעבר השני", לשם ה' יביא אתכם!
ולסיום, הנה פסוקים מירמיהו כ"ט:11-12 ול"ג:3:
"כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם, נְאֻם ה', מַחֲשָׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה, לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה. וּקְרָאתֶם אֹתִי וַהֲלַכְתֶּם וְהִתְפַּלַלְתֶּם אֵלַי, וְשָׁמַעְתִּי אֲלֵיכֶם" (ירמיהו כ"ט:11-12).
"קְרָא אֵלַי וְאֶעֱנֶךָּ, וְאַגִּידָה לְּךָ גְּדוֹלוֹת וּבְצֻרוֹת לֹא יָדַעְתָּ" (ירמיהו ל"ג:3).
.