להתגבר על האכזבה
אכזבה היא אחד הניסיונות הכואבים והמתעתעים ביותר בחייו של המאמין. כאשר אדם נתקל בקשיים ואינו רואה מוצא, נשמתו עלולה לשקוע בייאוש עמוק. אכזבה מופיעה לעיתים קרובות כאשר הציפיות שלנו אינן מתגשמות, ונדמה שאלוהים אינו עונה לתפילותינו. אך כתבי הקודש מלמדים אותנו בבירור כיצד ניתן להתגבר על מצב זה.
בספר תהילים ס"ו, פסוקים י"ג-י"ד, דוד המלך אומר: "אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת, אֲשַׁלֵּם לְךָ נְדָרָי, אֲשֶׁר-פָּצוּ שְׂפָתָי, וְדִבֶּר-פִּי, בַּצַּר-לִי". עיקרון משמעותי מתגלה כאן: בעת צרה עלינו להמשיך ולהלל את אלוהים בשפתינו ובלשוננו. זהו התפקיד העיקרי והבסיסי לשמו נברא לנו כוח הדיבור – לפנות אליו ולרומם את שמו.
דוד עבר קשיים וניסיונות רבים. במבט מעמיק על חייו, אנו רואים כי הוא חווה התקפות ומאבקים רבים, גם מצד הקרובים לו ביותר. אולם דוד לא הניח לאכזבה לשלוט בלבו. הוא הבין שבזמנים קשים חיוני להמשיך ולשבח את אלוהים, במקום להיכנע לייאוש. הוא בחר במודע שלא לטפח חטא בלבו, בידיעה שה' שומע את תפילות הצדיקים.
השליח פאולוס מחזק אמת זו באומרו: "שִׂמְחוּ כָּל עֵת. הַתְמִידוּ בִּתְפִלָּה. הוֹדוּ עַל הַכֹּל, כִּי זֹאת הִיא רְצוֹן הָאֱלֹהִים בְּמָשִׁיחַ יֵשׁוּעַ בַּעֲבוּרְכֶם" (הראשונה לתסלוניקים ה׳ ט״ז-י״ח). פאולוס עצמו הכיר היטב סבל וקשיים; הוא התמודד תכופות עם צרות, רדיפות ואף סכנות חיים. עם זאת, הוא לא אפשר לאכזבה לשלוט בו, מתוך ביטחון שכל הדברים פועלים לטובה עבור אוהבי אלוהים והקרואים על פי תוכניתו.
כניסת האכזבה ללבנו עלולה לפתוח דלתות לתוצאות הרסניות. "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד-לָשׁוֹן" (משלי י"ח כ"א). כאשר אנו מתחילים להתלונן, לדבר בשליליות, או לבקר את עצמנו ואת האחרים, אנו מפנים מקום לאויב נפשותינו. במקום זאת, עלינו ללמוד לשלוט בדברינו, ולכוון את דיבורנו לשבח והודיה לאלוהים.
לעיתים קרובות האכזבה נובעת מציפיות שגויות. אנשים המסתמכים רק על כוחם או בוטחים יתר על המידה באחרים, יפגשו באופן בלתי נמנע באכזבה, שכן האדם מוגבל ובלתי מושלם. המקור האמיתי של הברכה והתקווה שלנו הוא באלוהים בלבד. רק הוא בלתי משתנה, נאמן ובעל יכולת אינסופית.
בכל פעם שאתם נתקלים בקשיים, זכרו את דברי פאולוס: "וּבַעֲלוֹתֵנוּ אוֹתוֹ רוּחַ הָאֱמוּנָה, כַּכָּתוּב: 'הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר', גַּם אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים, וְלָכֵן גַּם מְדַבְּרִים" (השנייה לקורינתים ד׳ י״ג). האמונה נותנת לנו כוח לא רק לעמוד בניסיונות אלא גם לנצחם. הקשיים הם זמניים, אך האמונה נצחית. אל תאפשרו לעצמכם להפוך לגילום של צער; היו אנשים של אמונה, ביטחון והודיה.
כתבי הקודש מדגישים את חשיבות ההרמוניה בין הלב לפה. דוד מסביר שאם היה שומר עוון בלבו, ה' לא היה שומע לתפילתו. חיוני שרגשותינו יתאימו לדברים שאנו מבטאים במילים, ורק אז הניצחון מובטח.
זכרו, אלוהים לא ברא אותנו לסבל וייאוש, אלא לשמחה וברכה. גם כשהנסיבות נראות הפוכות, המטרה שלנו לא משתנה – לפאר את אלוהים ולהחזיק באמת שלו. האכזבה מגיעה כשאנו שוכחים את ייעודנו ונותנים לנסיבות להכתיב את מציאותנו.
לבסוף, השליח פאולוס מזכיר לנו אמת חיונית: "אֲבָל תּוֹדָה לֵאלֹהִים, הַמּוֹבִיל אוֹתָנוּ תָּמִיד לְנִצָּחוֹן בַּמָּשִׁיחַ" (השנייה לקורינתים ב׳ י״ד). אלוהים אינו מבטיח חיים ללא קשיים, אך הוא מבטיח להיות תמיד לצידנו, להעניק לנו כוח ואת היכולת להתגבר על כל אכזבה. הניסיונות שלכם זמניים, אך דבר האלוהים עומד לעד. לכן, התגברו על האכזבה באמצעות הודיה, הלל ואמונה, בידיעה שה' תמיד קרוב לאלה הבוטחים בו.
רועה אורן לב ארי