קהילת המשיח וארץ ישראל
שלום, אחים ואחיות יקרים! אנו מביאים בפניכם את דרשתו של הרועה אורן לב ארי, בנושא: "קהילת המשיח וארץ ישראל". בימינו, נושא זה הפך לאבן נגף עבור רבים. יש הטוענים כי הכנסייה החליפה את ישראל בתוכנית האלוהית, בעוד שאחרים מרוממים את ישראל מעל לכנסייה. אולם, מתוך דבר ה' נבחן את תפקידיהם של ישראל והכנסייה בתוכנית האלוהית ונראה מה צופן להם העתיד לאור אירועי אחרית הימים.
נפתח בבחינת מקומם של ישראל והכנסייה בבריתו של ה'. לשם כך, נקרא בספר רות:
"וַיְהִי בִּימֵי שְׁפוֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ; וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב, הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָנָיו. וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ, וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי; וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו, מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן, אֶפְרָתִים מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, וַיָּבֹאוּ שְׂדֵי מוֹאָב וַיִּהְיוּ-שָׁם. וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ, אִישׁ נָעֳמִי, וַתִּשָּׁאֵר הִיא וּשְׁנֵי בָנֶיהָ. וַיִּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים מוֹאֲבִיּוֹת–שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת; וַיֵּשְׁבוּ שָׁם, כְּעֶשֶׂר שָׁנִים. וַיָּמֻתוּ גַם-שְׁנֵיהֶם, מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן, וַתִּשָּׁאֵר הָאִשָּׁה, מִשְּׁנֵי יְלָדֶיהָ וּמֵאִישָׁהּ. וַתָּקָם הִיא וְכַלֹּתֶיהָ, וַתָּשָׁב מִשְּׂדֵי מוֹאָב: כִּי שָׁמְעָה בִּשְׂדֵה מוֹאָב, כִּי-פָקַד ה' אֶת-עַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם לָחֶם" (רות א:א-ו).
הסיפור הזה טומן בחובו משמעות עמוקה. מדוע החליטה נעמי לשוב לישראל? משום ששמעה כי "פקד ה' את עמו לתת להם לחם". גם בימינו אנו, ה' "נותן לחם" לישראל, והדבר מתבטא בכנסיות המלמדות את דבר ה'. ישוע המשיח הוא לחם חיינו, ובכל עיר בישראל ישנן קהילות חיות בהן יכולים הרעבים רוחנית להיווכח ולהשביע את נפשם.
בהמשך הסיפור נאמר:
"וַתֵּצֵא מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיְתָה-שָׁם, וּשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ עִמָּהּ; וַתֵּלַכְנָה בַּדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל-אֶרֶץ יְהוּדָה. וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לִשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ לֵכְנָה שֹּׁבְנָה אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ יַעַשׂ ה' עִמָּכֶם חֶסֶד, כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עִם-הַמֵּתִים וְעִמָּדִי. יִתֵּן ה' לָכֶם, וּמְצֶאןָ מְנוּחָה אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּ" (רות א:ז-ט).
רות מסמלת את הכנסייה, אשר עומדת בפני בחירה – לעזוב את ישראל או להישאר לצידה בזמנים קשים. תשובתה של רות היא הצהרה נצחית:
"עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי" (רות א:טז).
גם כיום, מאמינים רבים כמו רות מבינים כי ה' חיבר אותם אל עם ההבטחה, וכי אלוהי ישראל הוא גם אלוהיהם דרך ישוע המשיח. אנשים אלו מתפללים עבור ישראל, מכריזים על התעוררות רוחנית ומברכים את העם היהודי. אולם, כפי שבעבר היו שתי גישות קיצוניות – האחת שישראל איבדה את מקומה בתוכנית ה', והשנייה שמרוממת את ישראל מעל הכול – כך גם היום עלינו לזכור שהכול צריך להיות במקומו הנכון.
השליח שאול (פאולוס) מזכיר זאת במכתבו:
"לָכֵן, זִכְרוּ כִּי אַתֶּם הַגּוֹיִם לְפִי הַבָּשָׂר… הֱיִיתֶם בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן בְּלִי מָשִׁיחַ, מְנֻכִּים מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל וְזָרִים לִבְרִיתוֹת הַהַבְטָחָה, בְּלִי תִּקְוָה וּבְלִי אֱלֹהִים בָּעוֹלָם. אַךְ כְּעַתָּה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אַתֶּם, שֶׁהָיִיתֶם רְחוֹקִים לְפָנִים, הִתְקָרַבְתֶּם בִּדְּמוֹ הַמָּשִׁיחַ" (אפסים ב:11–13).
באחרית הימים, ישראל והכנסייה צריכים להיות מאוחדים במשיח, כדי לקבל את פניו יחדיו.
"וְהִבִּיטוּ אֵלַי, אֵת אֲשֶׁר-דָּקָרוּ; וְסָפְדוּ עָלָיו, כְּמִסְפֵּד עַל-הַיָּחִיד" (זכריה יב:י).
מי ייתן וה' יברך אתכם וימלא את לבבכם בהבנה עמוקה אודות תפקידיהם של ישראל והכנסייה בתוכניתו. התפללו עבור התעוררות רוחנית ועבור הקציר הגדול, למען התרחבות מלכותו על פני האדמה. אָמֵן!