השתדלות וברכה: הדרך לרפואה וחידוש הלב
הכתוב מגלה לנו אמת מדהימה: הברכה כבר נמצאת בחיינו, כי בָּרוּךְ אֱלֹהִים אֲבִי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֲשֶׁר בֵּרַךְ אוֹתָנוּ בְּכָל בְּרָכָה רוּחָנִית בַּשָּׁמַיִם בַּמָּשִׁיחַ (אֶפֶסִים א:ג). לעתים קרובות אנו מחפשים ברכות, שואפים אליהן ומבקשים אותן, אבל חשוב להפנים שבמשיח אנו כבר מבורכים. יחד עם זאת, כדי שמציאויות רוחניות אלו יתגלו בחיינו הארציים – בבריאות, בכספים ובמערכות – עלינו ללמוד ללכת בדרכי אלוהים. לעתים קרובות אנו בעצמנו קובעים לאל זמנים ותאריכים, מראים לו מתי ומה עליו לעשות בחיינו, ודווקא הציפייה הלא נכונה הזו היא הסיבה לאכזבות עמוקות.
רבים מבין המאמינים חיים שנים ארוכות בציפייה לנס, אבל דרך חייהם אינה תואמת את אמונתם. הכתוב מצהיר: וְהָאֱמוּנָה הִיא בִּטָּחוֹן בַּמְּצֻפֶּה וְהַרְגָּשַׁת הַמְּצִיאוּת שֶׁל מַה שֶּׁאֵינוֹ נִרְאֶה (עִבְרִים י"א:א). אמונה אינה רק המתנה פסיבית, אלא מצב לב המדרבן אותנו לתקן את דרכינו. אם אנו מתפללים לפריצה כלכלית אך מבזבזים כסף בפחזות, או מבקשים רפואה אך מזניחים את הדאגה לגופנו, זאת אינה אמונה הבאה מרוח אלוהים. האל הוא אלוהי הרוח, הנפש והגוף, והוא חפץ בשלמות בכל תחומי ישותנו.
אחד מהמכשולים החמורים בדרך לברכה הוא מה שיש לקרוא לו "אסירות מחשבתית". אנו יכולים להיות אנשים מאמינים אבל להמשיך לחשוב באותם דפוסים שחשבו אבותינו או החברה החוטאת הסובבת אותנו, ולא לחדש את שכלנו עם דבר האל. זאת מניעה מאיתנו לשבור קשרים נפשיים ישנים ולקבל את מלא החירות. האדון קורא לנו לצאת מחשיבה ישנה, לתקן את מנורותינו ולאפשר לו להנחות אותנו, לא לנסות לרוץ לפניו ולא לקבוע לו מסגרות זמן.
בספר בראשית אנו מוצאים לקח חשוב על כוח ההשתדלות וסכנת שיפוטים מוקדמים. סיפורם של אברהם ואבימלך בפרק כ' מגלה לנו לראשונה את המושגים "נביא" ו"רפואה" בקשר הדדי. אברהם, המונע מפחד, הסתיר את האמת על שרה, מה שהוביל לצרה בביתו של המלך הגוי אבימלך. אך אלוהים התערב במצב, כשדיבר אל המלך בחלום. אנו רואים כמה חשוב לנו, המאמינים, לשמור על יראת ה', שאינה פחד, אלא יראת כבוד ורתת עצומה לפני הבורא. אברהם שגה בחשבה שבאותו מקום אין יראת אלוהים, וזאת הדריכה אותו למרמה, אבל אלוהים פועל עם ליבות כל בני האדם, אפילו אלו שאנו חושבים שהם רחוקים ממנו.
מדהים לראות שאלוהים מצווה על אבימלך לפנות לאברהם בשביל תפילה, ואומר: וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וּחְיֵה (בְּרֵאשִׁית כ':ז'). למרות טעותו של אברהם, אלוהים שומר על מעמדו ומשחתו. זה מלמד אותנו שהקהילה ומתנות השירות שייכות לאדוני, ולא לאדם, ועלינו להיות זהירים מאד בשיפוטים שלנו על משרתי האל. אלוהים קרא לאברהם להשתדל בעד אבימלך, ודווקא דרך תפילה זו באה רפואה לכל בית המלך.
במאורע זה טמון חוק רוחני עמוק: הברכה שלנו בעצמנו משתחררת לעתים קרובות כאשר אנו מתחילים להתפלל בעד אחרים, אפילו בעד אלו שלכאורה גרמו לנו אי-נוחות או היו סיבה לבעיות. הכתוב אומר: וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶמְהֹתָיו וַיֵּלֵדוּ (בְּרֵאשִׁית כ':י"ז). שימו לב שאברהם ושרה בעצמם ציפו לילד במשך 25 שנה. כאשר אברהם התגבר על עלבונו, פחדיו וחשדותיו והחל להשתדל בעד המלך הגוי, אלוהים לא רק ריפא את בית אבימלך, אלא גם הביא לקרב את התגשמות ההבטחה על הולדת יצחק.
אנו קרואים להיות עם כהנים, אנשים הנושאים אווירה של אור ומשתדלים בעד העולם הזה. אי-מחילה היא כלוב שאנו יוצרים בעצמנו. זכרו את האמת החשובה הזו: אי-מחילה היא צדקת עצמי, והשערות הן כשפים. כאשר אנו נושאים טינה, אנו מציבים את עצמנו בעמדת שופט, וכאשר אנו מבססים השערות על מניעי ליבם של אחרים, אנו נופלים למלכודת האויב. ההשתדלות דורשת מאיתנו ענווה – ויתור על ה"אגו" שלנו ונכונות לברך אפילו את אלו שאינם מבינים אותנו.
דוגמה בוהקת לכוח ההשתדלות היא סיפורו של איוב. בסוף סבלו, אחרי שיחות ארוכות ומתישות עם חבריו שבסופו של דבר האשימו אותו, אלוהים מצווה על איוב להתפלל בעדם. האדון אמר: וְעַבְדִּי אִיּוֹב יִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם כִּי אִם פָּנָיו אֶשָּׂא (אִיּוֹב מ"ב:ח'). איוב היה צריך להתגבר על כאבו ועל עלבונו על דברי ההבל של חבריו. לעתים קרובות, כאשר רע לנו, אנו נוטים להסתגר בתוך עצמנו, אך אלוהים קורא לנו להפכה – לשפוך את לבנו בתפילה בעד הזולת.
דווקא ברגע ההשתדלות התרחש מהפך בגורלו של איוב. הכתוב מעיד: וַיהוָה שָׁב אֶת שְׁבוּת אִיּוֹב בְּהִתְפַּלְלוֹ בְּעַד רֵעֵהוּ וַיֹּסֶף יְהוָה אֶת כָּל אֲשֶׁר לְאִיּוֹב לְמִשְׁנֶה (אִיּוֹב מ"ב:י'). אלוהים השיב לו ונתן לו כפול מכל מה שהיה לו קודם, והמפתח להשבת עבדים זו הייתה התפילה בעד אלו שהכאיבו לו. זהו פועל רוח הקודש בתוכנו, כי רוח ההשתדלות האמיתי מוביל תמיד לסליחה ולאהבה.
לכן, אם אתה מצפה לפריצה בחייך, בחן את לבך: האם אין שם עלבונות נסתרים, מרירות או שיפוט? חדל לבקש כבוד אנושי וצדק על בסיס "עין תחת עין", אלא שקע בחסד האל. תקן את מנורותיך, חדש את דעתך ותן לרוח הקודש להנחות אותך להשתדלות בעד אחרים. השתדלותכם אינה רק מילים – היא מפתח הפותח את השמים לא רק לאלו שאתה מתפלל בעדם, אלא גם לך עצמך, מביאה רפואה ומלוא ברכותיו של אלוהים.
רועה אורן לב ארי