חנוכה: ההיסטוריה של החג
בהיסטוריה של העולם העתיק התחוללו מלחמות רבות. ככלל, הניצחונות הושגו על ידי צבאות גדולים, מנוסים ומצוידים היטב. אך ההיסטוריה מכירה גם מקרים שבהם כוחות קטנים הביסו צבאות אימפריאליים והשיגו ניצחונות שנראו בלתי אפשריים.
כל תלמיד מכיר את סיפורי הקרבות המפוארים בין יוון לאימפריה הפרסית – המערכה בתרמופילאי, הקרב בפלטיאה ומערכת מרתון, שנחקקו בזיכרון ההיסטורי כדוגמאות מופתיות לניצחון המעטים על הרבים.
אך האירועים של המאה השנייה לפני הספירה בארץ ישראל – בהם עם קטן, ללא צבא של ממלכה, הצליח להביס את האימפריה הסלאוקית ולהציל את אמונתו וזהותו הלאומית – אינם יכולים להיקרא אלא בשם נס. נס זה נותר חרוט בתודעה היהודית בשם חנוכה.
אך ניצחונם של החשמונאים המעטים על צבאותיה האדירים של האימפריה הסלאוקית לא היה הנס היחיד של חנוכה. נס יוצא דופן נוסף התרחש כאשר המורדים, בהנהגת יהודה המכבי, שחררו את ירושלים. לאחר שכבשו את בית המקדש, הם טיהרו אותו וחידשו את עבודת הקודש.
להדלקת מנורת המקדש נדרש שמן זית טהור החתום בחותמו של הכהן הגדול. השמן הטהור שנמצא הספיק ליום אחד בלבד, אך אירע נס – והמנורה דלקה שמונה ימים רצופים, בדיוק הזמן שנדרש להכנת שמן חדש.
חנוכה הוא חג ניצחון האור על החושך, של הקדושה על הטומאה, של האמונה האמיתית על אמונה פסולה ועל הפילוסופיה הזרה. סיפור החנוכה הוא סיפור נאמנות ה' את עמו, סיפור של אומץ ומסירות נפש למען האמונה, סיפור של נס אשר גם כעבור אלפיים שנה נושא משמעות רוחנית עמוקה, לא רק לעם היהודי אלא לכל אומות העולם.
ניצחון עם ישראל וחידוש קדושת המקדש מהווים סמל לניצחונו של ישוע על כוחות החושך בגבעת הגולגולתא על הצלב. ניצחון זה מקדש ומטהר את חיי כל מאמין ומאמינה.
אור המנורה במקדש מזכיר לנו את דברי ישוע, שכל המאמין בו הוא אור לסובבים אותו. כשם שכיום מציבים את החנוכייה על אדן החלון להאיר את הבית ואת דרכם של העוברים ושבים, כך מעשינו הטובים צריכים להפיץ את האור של אלוהים לעולם כולו.
אך כדי לחיות חיי קדושה ולשקף את האור השמימי, אנו זקוקים לשמן טהור – הוא דבר אלוהים. על ידי קריאה, לימוד ויישום חוקי הכתובים בחיינו, נוכל לנצח בקרבות היומיומיים מול הנסיבות והקשיים, וגם להאיר ולשנות לטובה את העולם הזה.