חנוכה: ההיסטוריה של החג
בהיסטוריה של העולם העתיק התחוללו מלחמות רבות. ככלל, הניצחונות הושגו על ידי צבאות גדולים, מנוסים ומצוידים היטב. אך ההיסטוריה מכירה גם מקרים שבהם כוחות קטנים הביסו צבאות אימפריאליים והשיגו ניצחונות שנראו בלתי אפשריים.
כל תלמיד מכיר את סיפורי הקרבות המפוארים בין יוון לאימפריה הפרסית – המערכה בתרמופילאי, הקרב בפלטיאה ומערכת מרתון, שנחקקו בזיכרון ההיסטורי כדוגמאות מופתיות לניצחון המעטים על הרבים.
אך האירועים של המאה השנייה לפני הספירה בארץ ישראל – בהם עם קטן, ללא צבא של ממלכה, הצליח להביס את האימפריה הסלווקית ולהציל את אמונתו וזהותו הלאומית – אינם יכולים להיקרא אלא בשם נס. נס זה נותר חרות בתודעה היהודית בשם חג החנוכה.
אך ניצחונם של החשמונאים המעטים על צבאותיה האדירים של האימפריה הסלווקית לא היה הנס היחיד של חנוכה. נס יוצא דופן נוסף התרחש כאשר המורדים, בהנהגת יהודה המכבי, שחררו את ירושלים. לאחר שכבשו את בית המקדש, הם טיהרו אותו וחידשו את עבודת הקודש.
להדלקת מנורת המקדש נדרש שמן זית טהור החתום בחותמו של הכהן הגדול. השמן הטהור שנמצא הספיק ליום אחד בלבד, אך אירע נס – והמנורה דלקה שמונה ימים רצופים, בדיוק הזמן שנדרש להכנת שמן חדש.
חנוכה הוא חג ניצחון האור על החושך, הקדושה על הטומאה, האמונה האמיתית על פסולי האמונה והפילוסופיה הזרה. סיפור החנוכה הוא סיפור נאמנות ה' לעמו, סיפור של אומץ ומסירות נפש למען האמונה, סיפור של נס אשר גם כעבור אלפי שנים נושא משמעות רוחנית עמוקה, לא רק לעם ישראל אלא לכל העמים.
ניצחון עם ישראל וחידוש קדושת המקדש מהווים סמל לניצחונו של ישוע על כוחות החושך בגבעת הגולגולתא. ניצחון זה מקדש ומטהר את חיי כל מאמין ומאמין.
אור המנורה במקדש מזכיר לנו את דברי ישוע, שכל נוצרי הוא אור לסובבים אותו. כשם שכיום מציבים את החנוכייה על אדן החלון להאיר את הבית ואת דרכם של העוברים ושבים, כך מעשינו הטובים צריכים לשקף את אור אלוהים לעולם כולו.
אך כדי לחיות חיי קדושה ולשקף את האור השמימי, אנו זקוקים לשמן טהור – הוא דבר אלוהים. על ידי קריאה, לימוד ויישום חוקי התנ"ך בחיינו, נוכל לנצח בקרבות היומיומיים מול הנסיבות והקשיים, וגם להאיר ולשנות לטובה את העולם הזה.