הדרך הביתה: המשמעות העמוקה של משל הבן האובד
אחים ואחיות יקרים, היום נדבר על אחד המשלות המרגשות והעמוקות ביותר שישוע סיפר. זהו המשל על הבן האובד, שנמצא בבשורה ע"פ לוקס, בפרק ט"ו.
תארו לעצמכם משפחה עם שני בנים. הבן הצעיר, מלא בתעוזת נעורים ובתשוקת הרפתקאות, ביקש מאביו את חלקו בירושה. למרות הכאב והאכזבה, האב הסכים ונתן לו את חלקו. הבן הצעיר יצא למסע ארוך ורחוק מהבית, שם ביזבז מהר מאוד את כל כספו על חיים פזיזים ומופקרים. אבל במהרה הגיע הרעב, והוא מצא עצמו בעוני כזה קשה, שנאלץ לעבוד כרועה חזירים, עד כדי שחלם לאכול מהאוכל שהחזירים אוכלים.
ברגע שהוא הגיע לתחתית של התחתית, אז הבין שאפילו העובדים השכירים של אביו חיים טוב יותר מאיך שהוא עכשיו. הוא החליט לחזור הביתה ולבקש מחילה מאביו, בתקווה שיקבל אותו לפחות כעובד שכיר. כשהיה עדיין רחוק בדרך לביתו, ראה אותו אביו ובמלוא החמלה רץ לקראתו, חיבק ונשק אותו. הבן התוודה על חטאיו, אך האב לא התחיל להוכיח אותו. במקום זאת, ציווה על עבדיו להביא את הבגדים הטובים ביותר, את הטבעת והנעליים לבנו, ולשחוט את העגל המפוטם למשתה.
הבן הבכור, שעבד כל הזמן הזה בשדה, כשחזר הביתה, שמע את צלילי הנגינה והשמחות. כשגילה שזה לכבוד חזרת אחיו, מאוד כעס וסירב להיכנס לבית. יצא אליו אביו וניסה להסביר לו, שצריך לשמוח כי האח הצעיר היה "מת" וכעת הוא "חי", אבד ונמצא. אבל הבן הבכור הרגיש מקופח, כי הוא תמיד היה נאמן לאביו ומעולם לא קיבל משתה וחגיגות כאלה לכבודו.
משל זה מראה את האהבה והחמלה הבלתי מוגבלות של אלוהים. הוא מלמד אותנו שאלוהים תמיד מוכן לקבל ולסלוח לאלה שחוזרים אליו בתשובה כנה, לא משנה כמה הם התרחקו ממנו. כמו כן, הוא מזכיר לנו גם על החשיבות של הסליחה וקבלת האחר, גם אם נראה לנו שהוא לא ראוי לכך. חשוב לשמוח בשובו של כל אחד שמצא את דרכו לאלוהים, ולא לקנא בחמלה שהוא מפגין כלפי אחרים.
בואו נחשוב על כמות הפעמים שאנחנו, כמו הבן הבכור, מרגישים מקופחים באי-צדק. אנחנו יכולים להיות נאמנים ומסורים, אבל שוכחים שהשמחה והברכה האמיתיים לא מגיעים מהשוואת עצמנו לאחרים, אלא מתוך ההכרה באהבתו וחמלתו של אלוהים, שקרובים לכל אחד מאיתנו.
משל על הבן האובד זו הקריאה לכל אחד מאיתנו. הוא מזכיר לנו שאלוהים תמיד מחכה לנו עם זרועות פתוחות, מוכן לסלוח ולקבל אותנו בחזרה, ללא קשר לשגיאותינו ונפילותינו. הוא גם מלמד אותנו להיות רחמנים ולסלוח לאחרים, לשמוח בשובם ולא לקנא בחסדו של אלוהים, הנשפך על כולם.
שיהיה המשל הזה לנו מקור השראה ותזכורת לאהבתו הבלתי מוגבלת של אבינו שבשמיים. אמן.