הברכה באמצעות האמונה
היום ברצוני לדבר על מהותה של ברכה אמיתית. ברכה אינה בריאות או כסף, אינה בתים או רכבים, ואף לא סכומים בחשבון הבנק. כל הדברים הללו הם רק תוצאה של הברכה. אם אתם סבורים שהכסף או הבריאות הם עצמם הברכה, הרי שאתם טועים. הברכה האמיתית עמוקה בהרבה ממה שהשכל האנושי מסוגל לתפוס.
מדוע אפוא נלחמו בני אדם מאז ומעולם על הברכה? כתבי הקודש מלמדים אותנו כי הברכה עברה באמצעות סמיכת הידיים מאב לבנו. הבה נביט על סיפוריהם של ישמעאל ויצחק, עשו ויעקב – אלו היו מלחמות על דבר רוחני, על מציאות רוחנית שנמצאת מעבר להבנתנו. אנשים החיים על הארץ, וחווים צרכים רבים, מתבלבלים לעיתים קרובות בין תוצאותיה החיצוניות של הברכה לבין הברכה עצמה.
השליח שאול כותב באיגרת אל האפסים: "בָּרוּךְ הָאֱלֹהִים אֲבִי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֲשֶׁר בֵּרַךְ אוֹתָנוּ בְּכָל בִּרְכַּת רוּחַ בַּשָּׁמַיִם בַּמָּשִׁיחַ" (אפסים א׳:ג׳). עלינו להבין שהברכה היא בראש ובראשונה מציאות רוחנית. כל מה שמתגלה בעולם הפיזי, מקורו בעולם הרוחני. זו הסיבה שהמשיח, במסירת חייו, חיבר את השמיים לארץ והעניק לנו סמכות באומרו: "כָּל אֲשֶׁר תֶּאְסְרוּ עַל הָאָרֶץ יִהְיֶה אָסוּר בַּשָּׁמַיִם, וְכָל אֲשֶׁר תַּתִּירוּ עַל הָאָרֶץ יִהְיֶה מֻתָּר בַּשָּׁמַיִם" (מתי י"ח:י"ח).
היהודים אומרים שכל מה שקורה לך על הארץ קורה גם למלאך שלך בשמיים. במקביל, הברכה מתחילה בממד הרוחני ומתגלה מאוחר יותר במציאות הפיזית. "בֶּאֱמוּנָה נָבִין כִּי הָעוֹלָמוֹת נִתְיַסְּדוּ בִּדְבַר אֱלֹהִים, בְּאֹפֶן שֶׁהַנִּרְאֶה נַעֲשָׂה מִן הַבִּלְתִּי נִרְאֶה" (עברים י"א:ג׳).
עלינו לחדש את תודעתנו באמצעות דבר אלוהים, להפסיק לחפש בראש ובראשונה כסף או בריאות, ולחפש בעיקר את פניו של אלוהים. רק אז יעניק לנו אלוהים "רוּחַ חָכְמָה וְהִתְגַּלּוּת בְּדַעַת אוֹתוֹ" (אפסים א׳:י"ז). ישוע בא כדי שהחוטאים יהפכו לצדיקים, שהחולים יבריאו, ושהעניים ישגשגו. אולם, כל הברכות האלה אינן אמורות להיות השאיפה הראשונה שלנו, אלא תוצאות טבעיות של החיפוש אחר אלוהים עצמו.
ישוע אומר: "אָנֹכִי הַדֶּרֶךְ וְהָאֱמֶת וְהַחַיִּים. אֵין אִישׁ בָּא אֶל־הָאָב בִּלְתִּי עַל־יָדִי" (יוחנן י"ד:ו׳). פסוק זה מראה שהברכה מגיעה מהאב אל ילדיו דרך המשיח. אנו ניגשים לאלוהים לא כקבצנים, אלא כבנים המקבלים נחלה רוחנית. האבות סמכו את ידיהם על ילדיהם, והעניקו להם משיחת רוח הקודש המסוגלת להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי.
היזכרו במשל הבן האובד: בן אחד עזב ובזבז את כל אשר קיבל מאביו והפך לדל ואביון, בעוד הבן האחר נשאר בבית האב, אך לא הבין באמת את לב אביו, וחי כפועל שכיר. הברכה קשורה להבנת ליבו של האב – אהבתו וחסדו. כשהבן האובד חזר בתשובה, האב קיבל אותו בשמחה והשיב לו את מעמדו עם טבעת, גלימה ונעליים, ובכך גילה את מהותה האמיתית של הברכה.
לעיתים קרובות אנו משרתים את אלוהים מתוך רצון לקבל משהו ממנו, ושוכחים שעצם השירות לאלוהים הוא הברכה הגדולה ביותר. אלו שאינם מכירים את חסד אלוהים מתחננים לברכה, ואינם מבינים שהאב כבר אמר לנו: "כָּל אֲשֶׁר לִי – שֶׁלְּךָ הוּא".
הברכה האמיתית היא צדקה, שלום ושמחה ברוח הקודש. אדם יכול להחזיק בכל טוב חומרי, אך ללא שלושת המרכיבים האלה, חייו אינם מבורכים באמת.
ברכת האב עולה על כל ברכה אחרת מכיוון שהיא מבטלת כל קללה. דוד אמר זאת בבירור: "יְקַלְלוּ־הֵמָּה וְאַתָּה תְּבָרֵךְ" (תהלים ק״ט:כ״ח). ברכת האב היא בעלת עוצמה מיוחדת.
על כן, המשיכו להאמין למרות כל הנסיבות, ואלוהים בוודאי יקיים את כל אשר הבטיח.
רועה אורן לב ארי