דם המשיח וכח רוח הקודש
בלב חיי האמונה של המאמין עומדות שתי אמיתות מפתח: קורבן המשיח וכוח רוח הקודש. שני מרכיבים אלה קשורים זה בזה באופן בלתי ניתן להפרדה, אך בקהילות נוצריות עכשוויות, נושא דמו של ישוע לעתים קרובות נותר בצל. הסיבה לכך פשוטה – התבוננות בדם קשורה בקורבן, וקורבן נדיר שיהיה נושא נעים לדיון. עם זאת, אם אנו באמת צמאים לכוחה של רוח הקודש, איננו יכולים להתעלם ממשמעות דמו השפוך של השה.
השליחים הטיפו לא רק על ישועה, אלא גם על תורת הקורבן, כי דווקא דרך דמו של המשיח מקבלים המאמינים את הכוח לצמוח רוחנית, להניב פרי, לברך ולהלל את אלוהים. "בדם הוא הנפש", אומר הכתוב. זו איננה סמליות גרידא: כאשר ישוע שפך את דמו על העץ, הוא מילא לחלוטין את נבואות התורה. קורבנו היה תשלום עבור כל אחד מאיתנו, כדי שנוכל להלך בחסד ולהיות בעלי גישה לאב.
אנשים רבים מוכנים לקבל את המשיח כמלך, אשר ישיב צדק וישמיד את הרשעים, אך אינם מוכנים לקבל את המשיח הסובל, הנושא עליו את חטאי העולם. השקפה זו הייתה נפוצה בין תלמידיו של ישוע וממשיכה להתקיים גם היום. אולם העולם שרוי ברוע, וציפייה שהנסיבות החיצוניות ישתנו מעצמן היא אשליה. נשקנו אינו שינויים פוליטיים, אלא דבר אלוהים החי, כוח רוח הקודש וצדקת המשיח.
האויב מתנגד להטפה על הדם, מפני שהוא יודע: דווקא דרכו אנו מקבלים סליחה, ריפוי וניצחון. בספר ויקרא מתואר דגם לכפרה: טהרת המצורע באמצעות דם ומשיחה בשמן. הצרעת מסמלת את החטא, שאין לו תרופה אנושית. הכהן יצא אל מחוץ למחנה כדי לראות את המטוהר, כך גם ישוע נצלב "מחוץ למחנה", בלקחו עליו את חטא העולם. שתי הציפורים בקורבן מסמלות את המוות והתחייה, והזאת הדם שבע פעמים – את שלמות הכפרה.
אך טהרה בלבד אינה מספיקה. אחרי הדם באה משיחה בשמן – דגם לרוח הקודש. בטהרה, הכהן שם דם על אוזן, על בוהן יד ועל בוהן רגל של המיטהר, ואז כיסה את אותם מקומות בשמן. משמעות הדבר היא שעלינו לשמוע את קול הרועה, לעשות מעשי צדק וללכת בדרכי האדון. דווקא המשיחה נותנת לנו את הכוח לא רק להיות נסלחים, אלא גם לחיות כמנצחים.
קהילות מסוימות מאבדות כוח מפני שהן מכבות את רוח הקודש. אנשים חוששים שהיא תתגלה לא כפי שציפו, ומגבילים את פעולותיה. אך כאשר רוח הקודש פועלת בחופשיות, החטא נעלם, מחלות מתרפאות, גורלות משתנים, וכבוד האלוהים ממלא את חיי האנשים. כבדו את דם השה ושהו בכוח רוח הקודש – ואז חייכם יתמלאו בברכתו ובניצחונו. הרב אורן לב ארי
רועה אורן לב ארי