יראת ה' מנקודת מבט של החסד
"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם־לְיִרְאָה אֶת־ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל־דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת־ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר אֶת־מִצְוֹת ה' וְאֶת־חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ" (דברים י', י"ב-י"ג). דברים אלו מבטאים בבירור את רצונו של אלוהים כי נחיה ביראה ובאהבה יחדיו. יראת ה' איננה פחד המשתק את הנפש, אלא הערצה עמוקה וכבוד נעלה כלפי גדולתו של הבורא.
רבים היום נמנעים מלדבר על יראת ה', מתוך מחשבה מוטעית שהיא סותרת את החסד. אולם דווקא החסד הוא המרים אותנו למדרגת יראת ה' האמיתית. ללא חסד, היראה עלולה להפוך לעול קשה ומדכא, הגוזל את שמחת החיים. אך יראת ה' האמיתית נועדה לברך, להעצים ולהוביל אותנו אל חיים מלאי הרמוניה ומשמעות.
הפתגם היהודי אומר: "הכל בידי שמיים, חוץ מיראת שמיים". אמרה זו מדגישה את האחריות האישית שיש לכל אדם ביחסו לאלוהים. כמו אברהם, נקראים אנו ללכת לפני ה', ובהליכה זו טמונה הטהרה והשלמות.
יראת ה' האמיתית אינה קשורה באשמה או בפחד מעונש, כפי שהיה עם אדם לאחר חטאו, שהסתתר כששמע את קול ה'. פחד זה הוא אנושי, נובע מן החטא ומהמודעות לאשמה. לעומתו, יראת ה' האמיתית מביאה עמה תחושה עמוקה של הערצה ואהבה כלפי האל, ופותחת פתח לקרבה ולאינטימיות עם אבינו שבשמיים, שהוא גם מלך העולם ואדון כל.
בספר משלי נאמר בבירור: "יִרְאַת ה' שְׂנֹאת רָע, גֵּאָה וְגָאוֹן וְדֶרֶךְ רָע וּפִי תַהְפֻּכוֹת שָׂנֵאתִי" (משלי ח', י"ג). ביטוי מרכזי של יראת ה' הוא אהבת האמת ושנאת הרע. לשנוא את הרע אין פירושו לתעב את האנשים המבצעים אותו, אלא להבדיל בין האדם לבין מעשיו, ולאהוב את הברואים בצלם אלוהים תוך דחיית הרע שהם עושים.
אלוהים איננו יוצרם של אסונות, מלחמות או מחלות. מטרתו היא ישועה וחיים, ולכן נתן את בנו לשאת את חטאי העולם ואת קללותיו על הצלב. מכאן שיראת ה' מובילה אותנו אל חכמה, מרחיקה אותנו ממלכודות המוות ומכוונת אותנו אל מקור החיים.
הכתוב מלמד אותנו במפורש כי "יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים, וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה" (משלי י', כ"ז). אריכות ימים וברכה מובטחות למי שמהלכים ביראת ה'. סטייה מדרך זו, לעומת זאת, מובילה לקיצור חיים ולמילוי כוס העוון. חיים מלאים בשמחה ובמשמעות נגישים אך ורק לאלה השומרים על הכבוד וההוקרה כלפי אלוהים.
השליח פאולוס מעודד אותנו להחזיק בחסד, לשרת את אלוהים ביראה ובכבוד, כיוון ש**"אֱלֹהֵינוּ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא" (עברים י"ב, כ"ט)**. החסד שקיבלנו דרך ישוע אינו מבטל את יראת ה', אלא להפך – הוא מעצים את חשיבותה. החסד אינו נותן לנו היתר לזלזל במצוות האל, אלא מאפשר לנו לקיים אותן בשמחה ובשלווה פנימית.
העדות שלנו לעולם מתבטאת באופן שבו אנו חיים בכבוד כלפי אלוהים. האנשים סביבנו מתבוננים במעשינו ובחיינו; לכן חשוב מאוד שהם ישקפו את אהבתנו ואת יראתנו הכנה כלפי אלוהים. ילדינו והקרובים לנו רואים וחשים את כנות לבנו, והדבר מותיר בהם חותם עמוק.
יראת ה' האמיתית היא אוצר המוביל אותנו אל חיים של ברכה ושלום. היא נעשית מקור לחכמה, דעת, ובעיקר לאהבה המחברת אותנו לאלוהים ואיש אל רעהו. לכן, הבה נשמור על החסד ונחיה ביראה ובכבוד עמוק כלפי ה', כך שחיינו ישקפו את תפארתו וטובו.
רועה אורן לב ארי