המתנות הרוחניות לגוף המשיח
מתנות רוח הקודש אינן יורדות על גוף המשיח כדי לרומם אדם יחיד, אלא כדי לאחד ולחזק את כל הקהילה, ולהפכה לעדות חיה לכוחו ולטובתו של האל.
כאשר ישוע נכנס לבית־הכנסת בנצרת, פתח את ספר ישעיהו וקרא: "רוּחַ אֲדֹנָי עָלַי, יַעַן מָשַׁח יְהוָה אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים, שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי־לֵב, לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר, וְלַאֲסוּרִים פְּקַח־קוֹחַ" (לוקס ד׳:י״ח–י״ט), הראה שהמתנות הללו, הַמְּשִׁיחָה והַיִּעוּד, פתוחות לכל מאמין ומיועדות לעבודה משותפת בתוך הקהילה ומחוצה לה.
גוף המשיח הוא חברה שבה אלוהים מצייד את הקהילה בחֲמֵשֶׁת הַשְּׁלִיחֻיּוֹת—שליחים, נביאים, מבשרים, רועים ומורים—המעניקים הכוונה וייעוד. חמש התפקידים הללו יוצרים מסגרת ראויה, אך לכל מאמין ניתנים גם ביטויי רוח אישיים להעצמה הדדית; בלי טיפוחם, עולם האמונה הפנימי נחלש.
"הָעוֹשֶׂה אוֹתָנוּ מְשָׁרְתִים רְאוּיִים לִבְרִית חֲדָשָׁה, לֹא שֶׁל הָאוֹת אֶלָּא שֶׁל הָרוּחַ; כִּי הָאוֹת מֵמִיתָה וְהָרוּחַ מְחַיָּה" (ב׳ קורינתים ג׳:ו׳). ידע הכתוב ללא השראת הרוח יהפוך למת, ומעשים ללא תמצית הכתוב יישארו עיוורים. רק איחודם יוליד אמונה חיה, המסוגלת לרפא לבבות ולשנות גורלות.
בין מתנות הרוח בולטים דְּבַר חָכְמָה וּדְבַר דַּעַת, מתנת אֱמוּנָה והנפלאות של ריפוי וניסים. דְּבַר חָכְמָה מגלה את דרכי האל העתידיות, דְּבַר דַּעַת חושף מכשולים נסתרי־לב, מתנת האמונה מרימה הרים רוחניים, ובריפויים משיב האדון כוח לחלשים ויוצר סימני־נפלאות.
מתנת הלשונות ופרשנותן מעמיקות את חיי התפילה: בתפילה "בלשונות אחרות" אנו מנהלים דיאלוג נסתר עם האל, ודרך הפרשנות נגלית התגלות שמלכדת את הקהילה ומעמיקה הבנה ואחדות.
תפקידנו אינו רק לדעת על קיומן של המתנות, אלא להבעירן בפעולה—בתפילה ובשירות מעשי. תפילה ללא מעשה ושירות ללא תפילה נגועים ברדידות; רק בשילובם נלמד טעם הכוח והפרי האמיתי.
הדאגות של העולם—הרדיפה אחרי נוחות חומרית וסרבולי היומיום—מסיחות אותנו מקשר חי עם האל ועם אחֵינו. כאשר לִבֵּנוּ מתמסר לשירות גוף המשיח, הדאגות נשטפות והמרחב נפתח לפעולת רוח הקודש.
"אִם כָּל־הַגּוּף הָיָה עַיִן, הֵיכָן הַשְּׁמִיעָה? אִם כָּל־הַגּוּף הָיָה שְׁמִיעָה, הֵיכָן הָרֵיחַ?" (א׳ קורינתים י״ב:י״ז). המגוון שבמתנות יוצר גוף מאוחד וחי: כל מתנה חיונית למלאות ולאיזון עבודתנו המשותפת.
"רִדְפוּ אַחֲרֵי הָאַהֲבָה, וְהִתְאַוּוּ לְמַתְּנוֹת רוּחָנִיּוֹת, וּבְיִחוּד שֶׁתִּתְנַבְּאוּ" (א׳ קורינתים י״ד:א׳). השאיפה לראות את מתנות הרוח פועלות אינה קנאה, אלא תשוקה קדושה: להזרים את כוחו של האל דרכנו לטובת אחרים.
יהי רצון שכל אחד וכל איבר בגוף המשיח, כשיגלה את מתנתו, לא יסתיר אותה באדישות, אלא יזרים אותה באמונה, בתפילה ובשירות, כדי להצית ולשמש מקור ברכה לחבריו. כך תתגלה שלמות חסדי־הקודש וקהילתנו תהפוך למקור חידוש רוחני לכל העולם. אמן.
רועה אורן לב ארי