אל תפחדו למות, פחדו לחיות בלי אמונה

רבים חוששים מאוד מהמוות הפיזי, משום שהם תופסים אותו כסוף מוחלט לקיומם. אולם עבור המאמין, המוות אינו דבר מאיים, אלא רגע של החלפת לבוש, הסרת הגוף הארצי ומעבר אל האב. לכן כתבי הקודש מבהירים לנו שישוע המשיח בא כדי לנצח את המוות.

השליח שאול מדגיש באיגרת אל העברים כי המשיח לבש בשר ודם, "לְמַעַן יְבַטֵּל עַל־יְדֵי מוֹתוֹ אֵת זֶה שֶׁלוֹ שִׁלְטוֹן הַמָּוֶת, הוּא הַשָּׂטָן, וּלְשַׁחְרֵר אֶת אֵלֶּה שֶׁמִּפַּחַד הַמָּוֶת הָיוּ נְתוּנִים לַעֲבֹדוּת כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם" (עִבְרִים ב׳:יד-טו). פחד המוות עומד ביסוד כל הפחדים האחרים: פחד מפני מלחמה, רעב, מחלות ואסונות שונים. אנשים מפחדים מהלא־נודע, ורבים טוענים שאף אחד עוד לא חזר מן העולם הבא. אולם זו אינה אמת, שכן המשיח קם לתחייה וניצח את המוות עצמו.

ה׳ אינו רק משחרר אותנו מן הפחד; הוא ממלא אותנו באמונה. ישוע העניק לתלמידיו את רוח הקודש באומרו: "קַבְּלוּ אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ". דבר זה הגיע אלינו לאורך הדורות. דבר אלוהים נושא בתוכו את כוח ההגשמה ומשחרר מפחד המוות, ממלא את לבנו באמונה בניצחון האדון על המוות.

המאמין אינו מאמין רק באופן שכלי, אלא בלבו. "כִּי בַּלֵּב מַאֲמִינִים לִצְדָקָה וּבַפֶּה מוֹדִים לִישׁוּעָה" (רומים י׳:י). אמונה שכלית אינה יציבה ומוטלת בספק לעיתים תכופות, בעוד שהאמונה שבלב חזקה ויציבה. מי שהאמין בלבו בפועלו הגואל של ישוע, התמודד כבר בחייו עם שאלת המוות, ומסר לחלוטין את חייו בידיו של אלוהים.

בספר ישעיהו הנביא נאמר על מעשה המשיח: "וַיהוָה חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי אִם־תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים" (ישעיהו נ"ג:י). בזכות קורבנו אנחנו מוצדקים ומשוחררים מכוח החטא והמוות. אף שגופנו הארצי זמני, חיינו הרוחניים כבר הפכו לנצחיים בזכות ניצחונו של המשיח.

ישוע לימד את תלמידיו לא להיות מוטרדים, אלא להאמין באלוהים ובו, והבטיח כי הוא הולך להכין לנו מקום בבית אביו ויחזור לקחת אותנו אליו. כאשר מגיע הזמן לעזוב את העולם הזה, המשיח עצמו מגיע אל המאמין, והמוות הופך רק למעבר אל העולם האמיתי – מלכות האלוהים.

החיים באי־אמונה מפחידים הרבה יותר מאשר למות באופן פיזי. כאשר אנו חיים באי־אמונה, אנו מאפשרים לשטן שליטה בחיינו. אלוהים הוא אדון האמונה, בעוד השטן הוא אדון הספקות ואי־האמונה. כל ספק בלבו של המאמין פותח פתח לאויב. לכן על המאמין לעמוד בתקיפות נגד הספק והאי־אמונה, ולבסס את חייו על דבר אלוהים.

השליח שאול מזכיר לנו ש"כִּי בֶּאֱמוּנָה אֲנַחְנוּ מִתְהַלְּכִים וְלֹא בְּמַרְאֶה עֵינַיִם" (השנייה לקורינתים ה׳:ז). כל עוד אנו בעולם, האמונה נחוצה כדי להתמודד עם ספקות ואי־אמונה. האמונה היא מתנה שנועדה לניצחון רוחני. דרך האמונה אנו זוכים לשחרור רוחני ולשמחה וביטחון לגבי העתיד.

כל אדם עתיד לעמוד יום אחד לפני אלוהים, וברגע זה לא יהיה חשוב מה אמר, אלא במה האמין בלבבו באמת ובתמים. האמונה, שבאה לידי ביטוי בחיים ובמעשים, נשארת עדות גם לאחר מותו של האדם. אמונה כזו, כמו קורבנו של הבל, תמשיך לדבר אחרינו.

לכן חיוני שנמשיך תמיד לחפש את אלוהים, להעמיק בדברו, להתפלל ולהתפתח רוחנית. רק אז ייעלם הפחד מפני המוות לחלוטין. האדון קורא לנו לחיות באמונה, לנצח את הספק והאי־אמונה ולהתבסס על אמת דברו. אמונתנו חייבת להיות חיה ופעילה, שתוביל אותנו בבטחה אל חיי הנצח עם אלוהים.

רועה אורן לב ארי