אהבת העולם

לא מעטים קוראים לעצמם מאמינים משיחיים, והיום אנו יכולים לומר את זה בגלוי, ללא פחד ממוות. במאות הראשונות לספירה, מאמינים שילמו במחיר חייהם על האמונה, ואפילו כיום במדינות מוסלמיות ישנם מאמינים שנרצחים בגלל אמונתם במשיח ישוע. הם לא היו צריכים לומר מי הם, אבל אפשר היה לראות את זה לפי אורך חייהם. חיים של מאמינים  אמיתיים תמיד יהיו שונים מחייהם של אלה שרק קוראים לעצמם כך. לא המילים שלנו אלא החיים שלנו מעיד עלינו - מי אנחנו.

אנחנו אף פעם לא נוכל להיות כמוהו, לפעול את פועלו, ולחיות את חייו, אם לא נקדיש את עצמו אליו. אם לא הצלחנו לאהוב את אלוהים בכל ליבנו, אז בלב שלנו נותר מקום רב לאהבת העולם והחטא. ואם כך, אז חיינו לא יוכלו להיות אור העולם ומלח הארץ, הם היו אפורים, תערובת של לבן ושחור, צדקה וחטא. עד שחיינו ימשיכו להיות אפורים אנשים שסובבים אותנו לא יצליחו לראות את אור האלוהים, את הקדושה והטהרה, ולא משנה כמה נספר להם על המשיח. להיות מאמין, ללכת אחרי האדון ובאותו הזמן לאהוב את מה שאוהב העולם (החטא) – זה בלתי אפשרי.
יעקוב השליח כתב "מְפִירֵי נֶאֱמָנוּת, הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי יְדִידוּת עִם הָעוֹלָם הִיא אֵיבָה לֵאלֹהִים? לְפִיכָךְ, מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת יָדִיד לָעוֹלָם הוֹפֵךְ לְאוֹיֵב אֱלֹהִים " (יעקוב ד 4)

מה זה "העולם"? התנ"ך משתמש במילה "עולם" בשלושה מובנים: העולם הפיזי שנוצר על ידי אלוהים (מעשי השליחים 17:24), עולם של אנשים(יוחנן ג 16-17), מערכת הערכים של הבלתי מאמינים (א' יוחנן ב:15-17). אנו רואים את המערכת החילונית של ערכים, אשר בניגוד לאמונה במשיח.

הערכים של העולם הזה כיום, הם למעשה אותם ערכים של עבודת אלילים שנעשתה בכל הזמנים.

1 - כסף (ממון)-  הכסף בעצמו אינו רע ,אבל אהבת הכסף זה חטא. " הֲלֹא שֹׁרֶשׁ כָּל הָרָעוֹת הוּא אַהֲבַת הַכֶּסֶף, וְיֵשׁ לְהוּטִים אַחֲרָיו שֶׁסָּטוּ מִן הָאֱמוּנָה וְגָרְמוּ לְעַצְמָם מַכְאוֹבִים רַבִּים." (הראשונה לטימוטיאוס ו :10) אחד מהשליחים שנבחרו על ידי ישוע, יהודה איש קריות אהב כסף, אהבה זה הוביל לבגידה באדון.  עד היום אנו רואים  רבים העומדים בממשל וחזקי העולם הזה נופלים מאותה סיבה.  (מתי ו 24).

2 – שלטון- צימאון וכמיהה לשלוט אילו ביטויים של גאווה יהירות ואנכיות.

3 – תענוגות- כאשר שמחה מסיפוק הצרכים הטבעיים גדלה לתוך מטרה בפני עצמה. לדוגמה: אנשים אניני הטעם מאז ימי קדם העריצו את האוכל, הם באופן מלאכותי היו מרוקנים את הקיבה שלהם, כדי לאכול .

שאול השליח כותב לקהילה כיצד על המאמין להתנהג בשונה מדרכי העולם הזה : " וּכְמוֹ בַּיּוֹם נִתְנַהֵג נָא כַּיָּאוּת, לֹא בְּהוֹלְלוּת וּבְשִׁכְרוּת, לֹא בְּזִמָּה וּפְרִיצוּת, לֹא בְּרִיב וְקִנְאָה,  כִּי אִם לִבְשׁוּ אֶת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, וְאַל תִּדְאֲגוּ לַגּוּף בִּמְגַמָּה לְהַשְׂבִּיעַ אֶת הַתַּאֲווֹת" (רומים י"ג 13-14)

תאוות בשרים: פיתו המתרחש בתוך ללבו של בן האדם, זה נובע מהדחפים והרצונות הפנימיים אשר נמצאים בכולנו. אם אנו מפסיקים לשלוט במחשבות וברצונות שלנו, אנו מסכימים עם העמדה של העולם: "תעשה מה שבא לך עכשיו ואת מה שאתה רוצה."

תאוות העיניים- זהו פיתו שמגיע כאשר אנו רואים דבר מה, ומתחילים לרצות משהו שאנחנו לא צריכים, כדי להראות באופן מסוים במטרה להרשים אנשים אחרים.

תאוות הנכסים-  זה כאשר אנו משלבים את המאמצים של תאוות העיניים ותאוות הבשרים, כדי להראות  חשובים בעיני אנשים. כדי למצוא חן ולהיות מקובלים על ידי אנשי העולם הזה ועל פי הערכים והמידות המקובלות בעולם.

כאשר אנו מתחילים להתהלך לפני אנשים כדי להרשים אותם, ומתפשרים עם ערכי העולם, אנחנו מפסיקים ללכת לפני האדון ומאבדים את הפוקוס במטרה שהוא שם לנו.

השטן הוא זה ששולט במערכת הערכים של העולם הזה, מאז יום נפילתו  מן השמיים הטקטיקה והאסטרטגיה שלו לא השתנתה.כך, הוא פיתה פעם את חווה "וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם-לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל" (בראשית ג 6).
באותה השיטה השתמש השטן במדבר כשניסה את ישוע. " אָמַר לוֹ: "אִם בֶּן-הָאֱלֹהִים אַתָּה, הַשְׁלֵךְ עַצְמְךָ לְמַטָּה, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב, 'כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה-לָּךְ, עַל-כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ, פֶּן-תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ, אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "עוֹד כָּתוּב, 'לֹא תְּנַסֶּה אֶת-יהוה אֱלֹהֶיךָ, לָקַח אוֹתוֹ הַשָּׂטָן לְהַר גָּבוֹהַ מְאֹד וְהֶרְאָה לוֹ אֶת כָּל מַמְלְכוֹת תֵּבֵל וּכְבוֹדָן, אָמַר אֵלָיו: "אֶת כָּל אֵלֶּה אֶתֵּן לְךָ אִם תִּפֹּל עַל פָּנֶיךָ וְתִשְׁתַּחֲוֶה לִי (מתי ד' 6-9). לב שהיה במלואו מקודש לאלוהים, אמונה איתנה וידע של דבר האלוהים עזרו לישוע לעמוד בניסיון. כיום השטן באותו האופן בדיוק מנסה אותנו.

כשאנו ממשיכים להיות חברים של העולם הזה, לאהוב אותו, אנו מתחילים לפעול כמוהו.

צדיקים רבים לא יכלו להגיע לסוף ולקבל את העטרת שלהם ואת שכרם, לא יכנסו לנוכחות של האב, מכיוון הם נגררו לתאוות הבשר ואהבו את הערכי העולם הזה. כך לוט הצדיק נהג בעקבות תאוות העיניים, " וַיִּשָּׂא-לוֹט אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת יְהוָה אֶת-סְדֹם וְאֶת-עֲמֹרָה כְּגַן-יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר"(בראשית י"ג 10) לוט בייסורי נפשו התגורר בקרב אנשים הוללים,ובקושי ברח . אשתו אהבה כל כך את אורך החיים בעיר, שלא הייתה מוכנה להיפרד וכאשר הפנתה מבטה לאחור הפחה לנציב מלח. שתי בנותיהם קיבלו את הערכים של העולם הזה ושל העיר בה התגוררו. לאחר ששכבו עם אביהם הן היו מחוסרי כבוד ולא היה להם חלק בנחלת האלוהים. שמשון שופט ישראל ראה את דלילה ורצה בה, זה עלה לו בעיניו ובאובדן כוח האלוהים אשר היה עליו. בעוד עינייו מנוקבות ואויביו לועגים לו,הוא ביצע מעשה האחרון שלו, שעלה לו בחייו. לשאול המלך הייתה ממלכה, כוח, כסף, אנשים, אלפי צאן ובקר. אך לא הספיק לו כל אשר היה לו והוא ניכנע לתאוות הבשר ולדעותיהם של אנשים וכן איבד הכול את תואר המלך ואת הממלכה. דוד המלך נכנע לתאוות העיניים כאשר ראה אשת איש , ושילם על תאוותו בחיים של חבר ובחייו של בנו הנולד. עשיו נולד לרשת את כל הברכות של אלוהים כבן בכור, אך לא היה מסוגל להתמודד עם הרעב. בעקבות תאוות בשרו וצלחת של מרק עדשים, הוא מכר את בכורתו- ברכת אלוהים.

אל תיתן לתאוות הבשר להסיט אותך מהייעוד שלך ומתוכניתו הגדולה של אלוהים עבורך. אל תכרע ברך לפני העולם. אוהב את אלוהים בכל לבבך, ואז לא יהיה יותר מקום לאהבת העולם.

העולם מושך ומבטיח הנאה, ניצחונות מהירים בדרך הקלה ביותר. אבל ככל שאנחנו מתנסים בו יותר אנו פחות אוהבים את זה, ורואים שזה רק "סוכריות" בעטיפה יפה ומבריקה כשבפנים יש רעל קטלני. כאשר אתם אוכלים את זה מגיעה אכזבה וכאב,מרירות וריקנות. ומגילו האמת הזאת, בתחילת ההליכה באמונה יש סבל וכאב אבל בסופו של דבר - שמחה תהילה.

עדיף לעבור דרך הכאב והסבל לשמחה החיים באמצעות הצלב לתפארת מאשר להיכנע לפיתוי, והתהילה מזויפת של והנאות מפוקפקות, ולאחר מכן בסוף החיים להישאר בלי כלום בריקנות. פעם, באחד מימי החורף הקרים ביותר, אנשים שסירבו להתכחש לאמונתם במשיח, כל בגדיהם נלקחו. הם הוצאו עירומים לשלג, אסרו עליהם לאכול ולשתות, וכל מי שהיה מתכחש למשיח היה מקבל מייד בגדים חמים, אוכל חם, וחייו היו ניצלים. החיילים בסקרנות צופו את באנשים חסרי הפחד. כעבור כמה דקות היו צריכים לשפוך עליהם מים קרים. המאמינים שרו והיללו, אבל פתאום אחד מהם יצא והלך לכיוון החילים, שם חיכו הבגדים החמים, האוכל, והחיים. ואז באותו רגע אחד החיילים יצא מהשורה השאיר את בגדיו והלך למאמיני. ולצד מי אתה היום? אל תבזבז אתחייך על נדבות של  השטן, אל תוהב את מה שאוהב העולם, שמור  את עצמך לאדון, להיכנס לקריאתך, לעולם אל תאבד את כבודו וכבד את בכורתוך.